אחת התופעות המקוממות ביותר שאני פוגש היא ניצול תמימותם של אנשים מבוגרים. הטרגדיה האמיתית במקרים הללו היא שלצד הפגיעה הכלכלית, מתרסק גם הביטחון האישי של האדם בסביבתו. פגשתי קשיש, אדם עצמאי למדי שסבל מירידה קוגניטיבית קלה בלבד, שהפך לקורבן.
מה שהופך את המקרה הזה לקשה כל כך הוא שמדובר באדם שהקשיש הכיר – נהג מונית. הנהג ניצל את כושר השיפוט שנשחק עם הגיל, ובמהלך שלוש נסיעות גבה מהקשיש 3,000 שקלים. בעקבות המקרה הקיצוני הזה, וההבנה שהקשיש אינו יכול עוד לסנן את הסכנות סביבו, נדרשה התערבות משמעותית שכללה מינוי אפוטרופוס כדי להגן עליו ועל רכושו מכאן והלאה.
המקרה הזה פותח צוהר לדיון חשוב. כשאנחנו מתבגרים, היכולת לעבד מידע במהירות ולזהות כוונות רעות עלולה להיפגע. האנשים האלה לעיתים נופלים בין הכיסאות – הם נראים ומתקשרים כרגיל, אך יתקשו לזהות עסקה מעורפלת או יכנעו ללחץ של נוכלים.
כדי למנוע את המקרה הבא, הכלים החשובים ביותר הם ערנות ומודעות. אני תמיד מנחה משפחות להציץ מדי פעם בחיובי האשראי, לא מתוך חדירה לפרטיות אלא מתוך דאגה כנה. למדו את הקשישים שלעולם לא מעבירים כסף ולא חותמים על דבר לפני שמתייעצים. זו הדרך שלנו להעניק להם מעטפת ביטחון ששומרת גם על הכיס, וגם על הכבוד העצמי שלהם.
