אתגרי ההתייבשות בגיל המבוגר
ד”ר אלעד לאור, גריאטר ומנהל רפואי, מציין כי קשישים נמצאים בסיכון מוגבר להתייבשות, וזאת מכמה סיבות:
- ירידה בתחושת צמא: עם הגיל, מנגנון הצמא הטבעי של הגוף פוחת, מה שמוביל לכך שמבוגרים אינם חשים צורך לשתות מספיק, גם כשהגוף כבר מיובש.
- נטילת תרופות: תרופות רבות הנפוצות בגיל המבוגר, כמו משתנים (ללחץ דם גבוה) או תרופות מסוימות לסוכרת, עלולות להגביר את איבוד הנוזלים.
- ירידה בתנועתיות: קשיי ניידות או חשש מריבוי ביקורים בשירותים עלולים לגרום לקשישים להגביל באופן מודע את צריכת הנוזלים שלהם.
- מחלות רקע: מחלות כרוניות שונות משפיעות על יכולת הגוף לווסת נוזלים ומלחים.
“התייבשות, אפילו קלה, עלולה להוביל לשלל בעיות אצל קשישים”, אומר ד”ר לאור, “החל מירידה בתפקוד הקוגניטיבי ובלבול, דרך סחרחורות ונפילות, ועד פגיעה חמורה בתפקודי הכליות”.
הגנה על הכליות: המים ככלי טיפולי מניעתי
מחקרים רבים מדגישים את חשיבות השתייה המרובה בשמירה על בריאות הכליות, במיוחד בקרב האוכלוסייה המבוגרת. צריכת נוזלים מספקת:
- מסייעת לכליות לסנן פסולת: מים חיוניים לפינוי יעיל של רעלים וחומרי פסולת מהדם דרך השתן. כשהגוף מיובש, עומס העבודה על הכליות גדל והיעילות שלהן נפגעת.
- מונעת אבנים בכליות: שתייה מרובה מדללת את השתן ומפחיתה את הסיכון להצטברות מינרלים שעלולים ליצור אבנים.
- תורמת לאיזון אלקטרוליטים: מים מסייעים בשמירה על רמות מאוזנות של נתרן, אשלגן וכלוריד, החיוניים לתפקוד תקין של תאים ואיברים.
ד”ר אלעד לאור מדגיש את הצורך בגישה יזומה: “חשוב להקפיד על שתייה מסודרת לאורך כל היום, ולא רק כשתחושת הצמא מופיעה. שתייה קבועה של מים, גם בכמויות קטנות, עדיפה על שתייה מרובה בבת אחת”. מומלץ להתייעץ עם רופא או דיאטן לגבי כמות הנוזלים המומלצת באופן אישי, שכן היא עשויה להשתנות בהתאם למצב הבריאותי, לתרופות ולרמת הפעילות. שמירה על הידרציה נאותה היא צעד פשוט אך רב עוצמה בשמירה על בריאות הכליות ועל איכות החיים בגיל המבוגר.