בלוג

אם הגנים שקיבלנו מההורים קובעים הכול, למה יש אנשים שמזדקנים בבריאות טובה למרות היסטוריה משפחתית לא פשוטה? והאם מה שאנחנו עושים היום, בגיל 70 או 80, עוד יכול לשנות משהו? התשובה, לפי מחקרים מהשנים האחרונות, קשורה לתחום שנקרא אפיגנטיקה.

ד"ר אלעד לאור, מומחה בגריאטריה וברפואה פנימית ומנהל רפואי, עוקב אחרי המחקר הזה בעניין. לדבריו, הוא מחזק מסר שרופאים בגריאטריה מכירים מהשטח: לאורח החיים יש השפעה אמיתית, גם בגיל מבוגר.

מה זה אפיגנטיקה, בשפה פשוטה

הדי.אן.איי שלנו דומה לספר מתכונים גדול. אפיגנטיקה היא לא שינוי של המתכונים עצמם, אלא סימניות ופתקים שקובעים איזה מתכון נפתח ואיזה נשאר סגור. כלומר, אותו גן יכול להיות פעיל יותר או פחות, לפי מה שקורה סביבו.

הסימניות האלה מושפעות מהסביבה ומההרגלים. תזונה, תנועה, שינה, עישון, לחץ נפשי וקשרים חברתיים, כולם נמצאו במחקרים כגורמים שקשורים לשינויים אפיגנטיים. חשוב לזכור שהתחום עדיין חדש יחסית, והרבה שאלות עוד פתוחות. לכן כדאי להתייחס לממצאים בזהירות, ולא לראות בהם תשובה סופית.

הנקודה המעניינת היא שחלק מהשינויים האלה הפיכים. בניגוד למוטציה בגן, שהיא קבועה, סימנים אפיגנטיים יכולים להשתנות לאורך החיים. במחקרים שבדקו התערבויות של תזונה ופעילות גופנית נמצאו שינויים בדפוסים האלה גם אצל אנשים מבוגרים. זה עדיין לא אומר שאפשר להחזיר את השעון אחורה, אבל זה מראה שהגוף ממשיך להגיב להרגלים שלנו.

השעון הביולוגי לא תמיד תואם לגיל בתעודת הזהות

חוקרים פיתחו בדיקות שמנסות להעריך גיל ביולוגי לפי דפוסים אפיגנטיים. מתברר שאצל חלק מהאנשים הגיל הביולוגי צעיר מהגיל הכרונולוגי, ואצל אחרים מבוגר ממנו. במחקרים, הבדלים כאלה נקשרו להרגלי חיים. הבדיקות האלה עדיין לא כלי שגרתי במרפאה, אבל הן פותחות חלון מעניין להבנת ההזדקנות.

כדאי להיזהר מפרסומות שמציעות בדיקות גיל ביולוגי או תוספים שמבטיחים לשנות את הגנים. רוב ההבטחות האלה עדיין לא מבוססות מספיק. לפני שמוציאים כסף על בדיקה או מוצר, כדאי להתייעץ עם רופא שיודע לקרוא את המחקר בעין ביקורתית.

מניסיונו בליווי מטופלים, ד"ר לאור רואה שאנשים מקבלים מוטיבציה כשהם מבינים שהבחירות שלהם משנות. זה לא אומר להאשים מישהו במחלה, אלא לתת כלים. כל אחד יכול להתחיל מהמקום שבו הוא נמצא, בקצב שמתאים לו ולמצב הבריאות שלו, בלי לחץ ובלי רגשות אשם.

מה אפשר לעשות כבר מחר בבוקר

אין צורך במהפכה. הליכה יומית, צלחת עם יותר ירקות, קטניות ודגים, שינה מסודרת של שבע שעות בערך בלילה, וזמן איכות עם אנשים שאוהבים. גם הפסקת עישון בכל גיל עושה הבדל. הצעדים האלה מוכרים, והמחקר האפיגנטי רק נותן להם הסבר נוסף. כדאי לבחור שינוי אחד, להתמיד בו כמה שבועות, ורק אז להוסיף עוד אחד. כך קל יותר להפוך אותו להרגל שנשאר. גם פעילות שמאתגרת את הראש, כמו לימוד של משהו חדש, מצטרפת לרשימה של דברים שעושים טוב לגוף ולנפש.

לסיכום, אפיגנטיקה מראה שהגנים הם לא גזירת גורל מוחלטת. ההרגלים היומיומיים שלנו קשורים לאופן שבו הגוף משתמש במידע שקיבלנו. כדאי לדבר עם הרופא המטפל על השינויים שמתאימים לכם, ולבחור יחד את הצעד הבא, בהתאם למחלות הרקע ולתרופות שאתם נוטלים.