בלוג

ד”ר אלעד לאור, מנהל רפואי במרכז הרפואי גריאטרי סיעודי “עטרת רימונים” בבני ברק בהסבר על החיסון החדש מאוקספורד:

מאז החלה מגפת הקורונה בכל העולם עובדים מדענים שונים במירוץ נגד השעון על מנת  למצוא חיסון לוירוס הקורונה החדש SARS-CoV-2. כבר בתחילת המגפה הסינים פרסמו את הקוד הגנטי של הוירוס על מנת שחוקרים בכל העולם יוכלו לנסות למצוא תרופה או חיסון לוירוס. בד”כ פיתוח של חיסון חדש לוקח שנים רבות, אך באמצעות מאמץ קדחתני וקיצור בירוקרטיה מצד הרשויות הצליחו לקצר באופן משמעותי את הזמן הלוקח לפתח חיסון. 

השבוע, הודיעו מדענים מאוניברסיטת ‘אוקספורד’ שבבריטניה כי חיסון קורונה ניסיוני עורר תגובה חיסונית רצויה במאות בני אדם שקיבלו את התרכיב. החוקרים הבריטים החלו את שלב הניסויים בבני אדם בתחילת אפריל – כ-500 אנשים קיבלו את החיסון, ואילו כ-500 אחרים קיבלו פלצבו. אך בניגוד לחיסונים אחרים, ייתכן שחיסון זה יהיה מהפכני ויעיל יותר מאשר חיסונים אחרים. כדי שנוכל להבין מדוע חיסון זה מהפכני עלינו קודם להבין כיצד חיסון עובד.

לאחר שאדם נדבק בוירוס ברוב המקרים זה מעורר אצל הגוף “זיכרון חיסוני” ובפעם הבאה שאותו וירוס או חיידק מנסים לחדור לגוף אז הוא מייצר נוגדנים אשר משמידים את הוירוס עוד לפני שהוא מספיק לעורר מחלה בגוף. הנוגדנים הם חלקיקים של מערכת החיסון אשר נקשרים לוירוס ועוזרים לגוף להשמיד אותו.

עוד מסביר ד”ר אלעד לאור, כי החיסונים עובדים על עיקרון דומה אך הם מדלגים על שלב המחלה.  “בחיסונים הרגילים יש וירוס מומת, חלקי וירוס או  או וירוס מוחלש. בחלק מהחיסונים יש רק חלקיקי וירוס או אפילו את הרעלן שאותו וירוס או חיידק מייצר”.

הגוף מזהה את הרכיבים הזרים על פני הוירוס המומת או המוחלש ואז מפתח תגובה חיסונית כנגד אותם וירוסים מוחלשים או מומתים. הגוף מייצר נגדו נוגדנים היכולים להילחם ביעילות נגד הוירוס. כאשר הוירוס האמיתי מנסה לחדור לגוף לאחר קבלת החיסון, הגוף כבר מכיר אותו ולכן התגובה החיסונית היא קצרה ויעילה ומשמידה את הוירוס לפני שהוא גורם למחלה. 

לפני שלב הפיתוח

לפני שמפתחים חיסון חדש קודם כל מתחילים לבדוק אותו במעבדה ולעשות ניסויים על בעלי חיים. לאחר מכן בודקים את החיסון על מספר קטן של אנשים בריאים לראות אם החיסון בטוח. בשלב האחרון בודקים את החיסון על מספר רב של אנשים ובודקים האם הוא באמת מונע את המחלה. אחת החששות שיש לנו במחלת הקורונה היא שהחיסון לא יעורר תגובה חיסונית חזקה בגוף ולכן אולי הוא בכלל לא יהיה יעיל או שנצטרך להתחסן כל שנה. החוקרים שעובדים על החיסון מאוניברסיטת אוקספורד פרסמו ממצאים מעודדים היכולים ללמד אותנו על יעילותו של החיסון. חשוב לזכור שמדובר בתוצאות ראשוניות בלבד ולא ניתן לדעת האם החיסון באמת יהיה יעיל. 

בשלב זה בדקו החוקרים את בטיחותו של החיסון על 1000 אנשים, על מנת לוודא שהוא לא גורם לתופעות לוואי מזיקות או מסוכנות. במקרה הזה הם בדקו דבר נוסף – את התגובה החיסונית של הגוף לחיסון.

החיסון החדש מאוקספורד 

החיסון שפותח באוקספורד מבוסס על וירוס מהונדס, שמקורו בשימפנזות, הנושא מרכיבים של וירוס הקורונה האנושי, המרכיבים האלו הם שגורמים לתגובה החיסונית בגוף. במאמר שפורסם בכתב העת המדעי Lancet, כתבו החוקרים שהחיסון עורר תגובה חיסונית חיובית בנבדקים בני 18 עד 55. “אנחנו רואים תגובה חיסונית טובה בכמעט כולם”, אמר ד”ר אדריאן היל, ראש מכון המחקר ג’נר שבאוניברסיטת אוקספורד, “החיסון הזה מעורר את שתי הזרועות של מערכת החיסון.” 

כלומר החיסון עובד בשתי דרכים שונות. הוא מעודד ייצור של נוגדנים, אותם חלקיקים היכולים להילחם כנגד הנגיף. כמות הנוגדנים בדם דומה לכמות הנוגדנים שיש לאנשים שחלו במחלה. בנוסף הוא גם מעורר סוג אחר של תאים הנקראים תאי T אשר יכולים להוות הגנה נוספת כנגד הוירוס. תאים אלה של מערכת החיסון תוקפים תאים שנדבקו בוירוס ומשמידים אותם. יש לציין כי כמות תופעות הלוואי הייתה נמוכה אצל הנבדקים שקיבלו את החיסון. מה זה אומר? ייתכן כי ממצא זה מעיד על כך שהחיסון יעיל ומעורר תגובה חיסונית כפולה בגוף האדם עם הגנה כפולה.

לאחר התוצאות המעודדות עכשיו מתחיל הניסוי הגדול בהרבה – בעשרות אלפי אנשים על מנת לבדוק האם באמת החיסון מונע את ההדבקה. ייתכן ובעוד מספר חודשים יהיה לנו חיסון. אוניברסיטת אוקספורד משתפת פעולה עם חברת התרופות “אסטרהזניקה” אשר הבטיחה לייצר מיליוני חיסונים במידה והחיסון יהיה יעיל.