מוטציות שונות שהתפתחו לווירוס הקורונה, שינו את מבנה הווירוס והפכו אותו למדבק יותר. אחד החששות הגדולים ביותר הוא שהחיסונים השונים לא יהיו אפקטיביים כנגד המוטציות השונות, שהגיעו בעיקר מבריטניה, דרום אפריקה וברזיל.
מה גילו במחקרים עד כה?
אלעד לאור עונה: “עדויות מניסויים ראשונים מלמדות כי החיסון יעיל נגד וירוס הקורונה המקורי ונגד המוטציה הבריטית, אך הוא קצת פחות יעיל נגד המוטציה הדרום אפריקאית”.
כיצד ניתן להתמודד עם בעיה זו?
“יש שני פתרונות אפשריים מבחינת פייזר”, אומר ד”ר אלעד לאור. “פתרון אחד הוא לשנות את החיסון הקיים, והפתרון השני האפשרי הוא לחסן במנה שלישית ובכך לאפשר לגוף לייצר יותר נוגדנים ולהגדיל את יעילותו גם כנגד מוטציות חדשות. פייזר הודיעה לארונה כי היא בודקת את האפשרות לתת מנת חיסון שלישית לאנשים שכבר התחסנו בשתי מנות סטנדרטיות”.
איך זה יתבצע?
“חברת פייזר הולכת לערוך ניסוי באנשים שהיו חלק מהניסויים הקודמים שלהם וכבר קיבלו את שתי מנות החיסון. הם יקבלו את המנה השלישית כחצי שנה עד שנה לאחר קבלת המנה השנייה. לאחר מכן הם יבדקו האם שיטה זו יעילה כנגד המוטציה הדרום אפריקאית. בפייזר כבר עובדים על גרסה חדשה של החיסון במידה והשיטה הזו לא תהיה יעילה ונצטרך לקבל חיסון שונה. מכיוון שהחיסון מתבסס על טכנולוגיית mRMA, ניתן לשנות די בקלות את ההרכב הגנטי של החיסון וליצור חיסון חדש עם יעילות כנגד המוטציה דרום אפריקאית. גם כאן פייזר מתכננת ניסוי. בניסוי זה, משתתפים שכבר קיבלו את שתי המנות הרגילות של החיסון יקבלו מנת חיסון שלישית, אך הפעם עם תרכיב מיוחד כנגד המוטציה הדרום אפריקאית”.
ד”ר אלעד לאור סיכם: “ניתן לראות הווירוס משתנה כל הזמן ואנו צריכים לפעול במהירות על מנת לעצור אותו ולפתח נגדו חיסונים יעילים”.
