ד”ר אלעד לאור: מהי שלפוחית רגיזה?

ד”ר אלעד לאור: מהי שלפוחית רגיזה?

ד”ר אלעד לאור, מסביר על התופעה ‘שלפוחית רגיזה’: “מדובר בתופעה שגורמת לצורך בהשתנה לעיתים קרובות עקב דחיפות ותכיפות במתן שתן”. דוקטור אלעד לאור מוסיף: “מדובר בבעיה אשר יכולה גם לגרום לדליפת שתן במיוחד כאשר לא מספיקים להגיע לשירותים. מדובר בתופעה שיכולה להתרחש בכל גיל אך שכיחותה עולה עם הגיל וכ20% ממבוגרים מעל גיל 65 סובלים מתופעה זו (בהתופעה נפוצה בעיקר אצל נשים). התופעה גורמת לפגיעה משמעותית באיכות החיים, חוסר רצון לצאת מהבית או ללכת לאירועים ולמקומות ללא קירבה לשירותים, ירידה באיכות השינה והעלאת סיכון לנפילות במיוחד באמצע הלילה.” 

מהם התסמינים של שלפוחית רגיזה?

התופעה העיקרית היא דחיפות המתבטאת בצורך מיידי ללכת לשירותים ולהטיל את השתן. מדובר בתחושה שלא בהכרח קשורה למידת השתן שיש בשלפוחית. 

תופעה נוספת נקראת תכיפות – כלומר הטלת שתן בתדירות גבוהה. באופן נורמלי, אדם מטיל שתן בין 5 ל-7 פעמים ביום, או כל 3-5 שעות. הטלת שתן יותר מ-8 פעמים ביום נחשבת לתכיפות.

אצל אנשים הסובלים משלפוחית רגיזה נפוצה מאוד התופעה של השתנה בלילה. בד”כ, אדם לא מתעורר בלילה כדי להשתין, ולכן אם קמים בלילה להשתין אפילו פעם אחת – זה נחשב למצב לא תקין. 

בחלק מהמקרים של שלפוחית רגיזה יש שילוב עם בריחת שתן.

 מהן הסיבות לשלפוחית רגיזה?

ברוב המקרים אנחנו לא יודעים מה הבעיה הגורמת לכך אך זו תופעה שמתגברת עם הגיל. בחלק מהמקרים יש מצבים רפואיים כמו סוכרת, ניתוחים קודמים או הפרעות נויורלוגיות אשר יכולות לגרום לתפקוד לא תקין של השלפוחית. 

ד”ר אלעד לאור: כיצד מאבחנים שלפוחית רגיזה?

בד”כ אין צורך בביצוע בדיקות מיוחדות ומספיקים התסמינים של תכיפות ודחיפות כדי לבצע את האבחנה. בחלק מהמקרים כאשר יש חשד לבעיה נוספות ניתן לשלוח לבדיקות נוספות כמו בדיקת שתן, בדיקת אולטרהסאונד של דרכי השתן או בדיקת אורודינמיקה (בדיקה לתפקוד השלפוחית ומערכת השתן). 

מה הטיפול?

כאשר ניגשים לטפל בשלפוחית רגישה יש מספר קווי טיפול. בהתחלה יש טיפול לא תרופתי ולאחר מכן יש טיפול תרופתי ולבסוף אם זה לא עוזר יש טיפול פולשני ניתוחי.

טיפול התנהגותי – לפני שמגיעים לנטילת תרופות – יש מספר צעדים התנהגותיים שניתן לעשות על מנת לשפר את התסמינים:

  1. תזונה – הפחתה במשקאות המכילים קפאין או אלכוהול הגורמים להשתנת יתר.  הפחתה בסוכר, שוקולד וממתיקים מלאכותיים.
  2. פיזיותרפיה של רצפת האגן  – על מנת לחזק את השרירים ולאמן את השלפוחית. אימון התנהגותי באמצעות ביופידבק יכול לעזור בשליטה על שריר רצפת האגן. 
  3. הפחתת משקל.

במידה והטיפול ההתנהגותי לא עוזר ניתן להתחיל טיפול תרופתי:

תרופות אנטיכולינרגיות – תרופות אשר עובדות על הקולטנים של השלפוחית ומקטינות את ההתכווצות של השלפוחית.

  1. תרופות “אנטיכולינרגיות” כוללות : וזיקר, טוביאז, דטרוזיטול, ספזמקס ונוביטרופן – הן מעכבות התכווצויות בלתי רצוניות של שריר השלפוחית, וכתוצאה מכך הגדלת מרווח הזמן בין הטלות השתן. תופעות לוואי של טיפול תרופתי זה (יובש בפה, נטייה לעצירות, טשטוש ראייה) עשוי להוביל להפסקת הטיפול בשכיחות של עד כשני שליש מהמטופלים. 
  2. התרופה אגוניסטית לרצפטור בטא-3 (בטמיגה) – פועלת במנגנון פיזיולוגי שונה אך מובילה לתוצאה דומה ללא תופעות לוואי משמעותיות למעט עלייה בלחץ דם.

ד

במידה והטיפול התרופתי לא עוזר ניתן לעבור לטיפולים פולשניים יותר. יש לציין כי טיפולים אלה הם בד”כ קו אחרון ונעשים רק במיעוט המקרים:

  1. הזרקת בוטולינום טוקסין A (בוטוקס) לשריר השלפוחית תחת טשטוש / הרדמה מקומית. זוהי פעולה קצרה המבוצעת בחדר ניתוח או במסגרת מרפאתית, בסיומה המטופל/ת משתחרר/ת לביתה. החומר המוחדר לתוך שריר שלפוחית השתן מוביל לעיכוב ההתכווצויות הבלתי רצוניות של שריר השלפוחית ובכך מוביל להקלה משמעותית בתסמיני השלפוחית הרגיזה.
  2. נוירומודולוציה – גירוי עצבי של שריר הטיביה (ברגל) – פעולה המבוצעת במרפאה וכוללת סדרת טיפולים מובנית ומותאמת אישית.
  3. נוירומודלוציה – גירוי עצבי בעמוד השדרה – פעולה המבוצעת בחדר ניתוח הכוללת החדרה אלקטרודה גבית.
  4. במקרים נדירים בהם אין כלל תגובה למגוון הטיפולים שתוארו ו/או יש פגיעה במערכת השתן העליונה משנית להפרעות בתפקוד השלפוחית, הפתרון הינו ניתוח בטני להטיית שתן / הגדלת שלפוחית ע”י מקטע מעי (“אוגמנטציה”).

כתיבת תגובה