מאמר מעניין שעלה באתר האיגוד הישראלי לרפואה גריאטרית לאחרונה, סוקר נתונים של מחקר ראשוני שפורסם באתר Papers.SSRN.Com ולפיו, קיים קשר מסוים בין בדידות לדמנציה. בנוסף, עולה כי מבוגרים הנחשבים בודדים מצויים בסיכון גבוה לפיתוח דמנציה.
ד”ר אלעד לאור, העוסק מזה שנים בגריאטריה, מציין נתון מעניין: דווקא גורמים פיזיולוגיים וגורמים התנהגותיים, כמו למשל צריכת אלכוהול מוגברת, יתר לחץ דם, עישון וכיו”ב, לא היוו שחקנים מרכזיים במתאם שנמצא בין דמנציה לבדידות.
לפי הנתונים שנסקרו, אם ב-2020 היו בכדור הארץ יותר מ-50 מיליון בני אדם שסובלים מדמנציה, ב-2050 צפוי מספרם לעמוד על למעלה מ-150 מיליון – וכמובן שעם הגיל עולה הסיכוי לבדידות. יש לומר כי בערך אחד מכל שלושה תושבים במדינות מתועשות סובלים כבר היום מבדידות.
מה מצאו החוקרים?
ד”ר אלעד לאור מציין, כי החוקרים הצביעו על כך שכשליש מהמשתתפים במחקר הוגדרו ‘בודדים’ על פי פרמטרים שונים. אחוז גבוה של משתתפים בודדים גם דיווחו שהם לא מבצעים פעילות גופנית. אחוז ניכר מהמבודדים חברתית אף פנה בבקשה לסיוע בעקבות דיכאון.
מנתונים אלו ומנתונים נוספים, הסיקו החוקרים שיש קשר חיובי ניכר בין בדידות לסיכוי לפיתוח דמנציה בהמשך החיים, במיוחד בקרב בני אדם שהיו בודדים. ייתכן, בהנחה שהנתונים נכונים ויעברו סיקור עמיתים, כי הממצאים יתווספו לטענות רבות לכך שהבדידות היא אחד מגורמי הסיכון לדמנציה. העניין הוא, שבדידות היא מצב שניתן לשינוי ולכן חשוב לעלות עליו בזמן.
